הכותרת של מאמר זה אולי נראית מוגזמת מעט, אך תתפלאו לדעת מה קורה במוח שלנו כשלוקח זמן לטעון לסרטון.
בשנים האחרונות מחקרים הקשורים למדעי המוח והסמארטפונים נפוצים יותר ויותר. הפעם החברה הייתה אריקסון שערכה מחקר לבחינת ההשפעות שמחכות בהעמסת סרטונים על רמות לחץ. מחקר זה פורסם דווח הניידות האחרונה שלה, וקבל 30 מתנדב בגילי 18 ו 52 שנים בעיר קופנהגן.
כדי לבצע מחקר זה , כל המתנדבים היו מצוידים במשקפי מעקב עיניים, מוני לחץ דם, אלקטרודות מוח ומדי דופק. לאחר שמעקב אחר הסימנים החיוניים שלהם קיבל כל אחד מהמתנדבים טלפון נייד של אריקסון המחובר לרשת 3G וביקש לבצע בסך הכל 18 משימות בפרק זמן של 20 דקות. המשימות נעו בין גלישה בדפי חדשות, אתה מבצע חיפושים עם מנועי החיפוש הנפוצים ביותר וצופה בסרטונים. בסרטונים נקבעו עיכובים בטעינה מראש במטרה למדוד את תגובת המתנדבים.
מד ההערכה היה העומס הקוגניטיבי, מד מתח המציין את כמות המשאבים שהמוח דורש לביצוע משימה (ואשר באה לידי ביטוי בכמות הפעילות של קליפת המוח הקדם חזיתית). רמות עומס קוגניטיביות נמדדות בערכים בין 0 ל -1. תגובה מוחית עד 0.7 נחשבת לנורמלית, מאותו ערך היינו מדברים על מצב מלחיץ. הרמות חרגו משמעותית מ- 0.7 בכל הנוגע לעיכובים בהעלאת הסרטונים.
רמות הלחץ עלו ב -13% בגין הפעולה הפשוטה של צפייה בסרטון, אך עלו ב -3% יותר עם שתי דקות המתנה בלבד על העומס ועד 6% יותר אם העיכוב עולה עד 6 שניות. אך במקום בו העלייה במתח הופכת לבולטת ביותר הייתה במזנון האימתני , ההפסקות במהלך שידור הסרטון, שם שיאי הלחץ יכולים להגיע עד ל -34%, רמות שאפילו עולות על אלה שניתן לחוות במהלך בחינה או בזמן צפייה בסרט אימה.
עוד אחת מההשפעות של העיכוב בטעינת הסרטונים, בנוסף לעלייה ברמות הלחץ אצל המשתמשים, היא התפיסה הרעה שיש להם על החברה המפעילה עמה התקשרו ברשתות 3G, 4G שלהם , או WiFi. עיכובים ממוצעים בהעלאת סרטונים גרמו למשתמש להרגיש לא מרוצה מספק השירות שלהם וכתוצאה מכך, רוצה להחליף ספק. אם אנו מדברים על עיכובים ארוכים יותר, תפיסת המשתמש את המותג מחמירה במידה ניכרת. באותו אופן, מדד שביעות הרצון של משתמש כלפי הספק שלו עולה עד 4.5 נקודות בחוויית משתמש נטולת עיכובים בטעינה.
