למרות שחלק גדול מחסידי הטלפוניה הניידת יידעו לקשר יותר מנייד אחד עם היצרנית הדרום קוריאנית סמסונג ללא בעיות, האמת היא שרבים מהמשתמשים הללו כנראה לא מודעים לפיסת מידע שהתגלה בימים אלה: סמסונג כבר השיקה לשוק יותר מ -100 מוביילים עם מערכת הפעלה אנדרואיד. אם לוקחים בחשבון שאנחנו מדברים על יצרנית שנכנסה לשוק הטלפונים הניידים המסחריים עוד בשנת 2009, אנו מתמודדים עם חברה שבממוצע השיקה כ -20 טלפונים חכמים בשנה.
למעשה, אם נספור רק את הגרסאות המקוריות של כל סלולרי (מבלי לקחת בחשבון מהדורות חלופיות), נראה כי סמסונג השיקה בסך הכל 114 טלפוני אנדרואיד בחמש השנים האחרונות. אם לוקחים טיול קטן אחורה בזמן, אנו יכולים לראות כי הראשון מהניידים המסחריים של סמסונג ששילבו את מערכת ההפעלה היה סמסונג גלקסי (ללא התייחסות נוספת, אם כי שמו הטכני היה i7500). זה היה ניידים פשוטים (כמו מנקודת המבט הנוכחית) המשלב מסך HVGA של 3.2 אינץ ', מעבד Qualcomm MSM7200A לפעול בשעה 528 MHz, זיכרון RAM של 128 מגה ומערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסתו ל- Android 1.5 Cupcake.
אך אם ברצוננו למצוא את הנייד המתקדם הראשון של יצרן זה, עלינו לחזור למחצית הראשונה של 2010. במהלך השנה הזו קיבלנו ניידת בשם Samsung Galaxy S, ששילבה מסך של ארבעה אינץ ' ברזולוציה של 800 x 480 פיקסלים. זה היה נייד הרבה יותר דומה למה שאנחנו רואים כיום כטלפוניה מתקדמת, אם כי בפנים אנו מוצאים מפרט שהיום מיושן יותר: מעבד בעל ליבה אחת שפועל במהירות 1 GHz, זיכרון זיכרון RAM של 512 מגה-בתיםובאופן מוזר מאוד, נפח אחסון של 16 ג'יגה בייט (שהוא אפילו מעל מוביילים מתקדמים מסוימים שהגיעו לשוק בחודשים האחרונים, אם כי יש לומר גם כי מסוף זה שווק עם גרסה אחרת של 8 GigaBytes של זיכרון פנימי). אם היינו צריכים לחפש את הגרסה העדכנית ביותר של מסוף זה, עלינו לחזור לספינת הדגל הנוכחית של החברה הזו: Samsung Galaxy S5.
המסע הקטן הזה בהיסטוריה של סמסונג בטלפון הנייד מראה לנו שני דברים. הראשון הוא הצמיחה המדהימה שיש לטכנולוגיה הסלולרית בשנים האחרונות, שכן תוך חמש שנים היצרניות הגדולות הצליחו ליצור שוק שנע מיליארדי אירו בשנה. והשנייה היא כי אסטרטגיית ההצלחה של יצרנית דרום קוריאה זו ברורה למדי: להביא כמה שיותר טלפונים ניידים לשוק כדי להיות נוכחים בכל תחומי הטלפון הנייד.
